<h1>ההשלמה — שבת</h1>
<h2>דף כ.</h2>
גרסינן במסכת כריתות בסוף ספק אכל חלב [כ' ע"א], ת"ר החותה גחלים בשבת חייב חטאת ר' שמעון בן אלעזר [אומר משום ר' אלעזר] ב"ר צדוק חייב שתים מפני שמכבה את העליונות ומבעיר את התחתונות במאי עסקינן אי דנתכוין לכבות ולהבעיר מאי טעמא דתנא קמא אי מתכוון לכבות ולא להבעיר מאי טעמא דמאן דמחייב תרתי. ר' אלעזר ור' חנינא דאמרי תרוייהו כגון שנתכוון לכבות את העליונות ולהבעיר את התחתונות תנא קמא סבר מקלקל בהבערה פטור ור' אלעזר ב"ר צדוק סבר מקלקל בהבערה חייב וכן אמר ר' יוחנן בנפח שנינו. אביי בר אבין ורב חנניה בר אבין דאמרי תרוייהו כגון שנתכוין לכבות ולהבעיר ת"ק סבר לה כר' יוסי דאמר הבערה ללאו יצאת ור' אלעזר ב"ר צדוק סבר לה כר' נתן דאמר לחלק יצאת. רב אשי אמר כגון שנתכוין לכבות והובערו מאליהן תנא קמא סבר לה כר' שמעון דאמר [דבר] שאין מתכוין מותר ור' אלעזר ב"ר צדוק סבר לה כר' יהודה דאמר דבר שאין מתכוין חייב. שמעתי כי הרב ראב"י פירש התם מאי חייב שתים דקאמר אסור שתים, ודכוותה אמרינן פרק ארבעה אחין [יבמות ל"ב ע"א] גבי נשא חי ואחר כך נשא מת מעלה אני עליו כאילו עשה שתים ואינו חייב אלא אחת. ומיהו לכל שנויי דשני מעיקרא חייב שתים ממש קאמר. ולא נהירא לי. ת"ר החותה גחלים בשבת להתחמם בהם והובערו מאליהן תני חדא חייב ותניא אידך פטור, הא דתניא חייב כמאן דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה והא דתניא פטור כמאן דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה. לפום סוגיא דהתם אית לן לפרושי דהא דאמרינן שמא יחתה בגחלים שמא יתכוין להבעיר, שאם אינו מתכוין אין החתוי אסור אלא משום טלטול דדבר שאין מתכוין מותר. ובפרק כל הכלים נמי הכי משמע דלאו פסיק רישיה [הוא] ואין בחתוי גחלים איסור אלא משום טלטול, דגרסינן [התם] (קכ"ג ע"א) פגה שטמנה בתבן וחררה שטמנה בגחלים אי מגולה מקצתה מותר לטלטלה ואם לאו אסור לטלטלה ר' אלעזר בן תדאי אומר תוחבן בכוש או בכרכר והן ננערות מאליהן.
